איך זה להיות תצפיתנית?

אז קיבלת גיוס תצפיתניות? כן, אולי נראה לך שחרב עליך עולמך ואת חושבת שהשנתיים הבאות יהיו סיוט מול מסך... אז באתי לנפץ את העצב ולהגיד לך איך זכית, זכית בתפקיד משמעותי בטירוף, מציל חיים, זכית בחברות אמת ובאהבה שלא הכרת! כי כמעט כל תצפיתנית שאת תשאלי אותה שאלות על התפקיד היא תספר לך איך עם עיניים זוהרות.

טירונות וקורס

אז נתחיל בטירונות ובקורס. הטירונות והקורס קוראים בבסיס סיירים (הבסיס הכי גדול בארץ).

אורך הטירונות הוא חודש. בטירונות בתירונות מלמדים אותך להיות חיילת בצה"ל, עושים לך הכשרה בנשק והכשרה כללית על אמצעי תצפית.

לאחר מכן, בתחילת הקורס, מחלקים אתכן לפי גזרות (מצרים, עזה, איוש, צפון) ואת במשך הקורס עושות עם הבנות שבגזרה שלכן, שם מעמיקים את הידע שלכן על הגזרה שקיבלתן.

הגעה לחמלים 

הגיע הזמן שאתן מסיימות את הקורס ומתחלקות לפי חמ"לים. תהיה לכן חפיפה על אמצעי תצפית שבה יהיה מבחן שתצטרכו לעבור, כדי שיראו שאתן מוכנות להגן על הגזרה.

בתפקיד יהיו משמרות שתצטרכו לעשות פעמיים ביום. אתן בעצם העיניים של החיילים בשטח. כי חייל בגובה מטר ומשהו לא יכול לראות כמו שאתן רואות מגובה גבוה, מצלמות.

אתן מגנות על החיילים ועל המדינה במשך 24/7.

בחמל יש אווירה טובה, אתן יכולות לשחק משחקים, לשמוע שירים, להגיע לשיחות עמוקות על החיים, ולהפר שיעמום של לוחמים שתמיד! באים לשבת איתכן במשמרות.

במגורים יש פינת טלוויזיה, מקלחות וחדרים. לתצפיתניות יש מטבח שהן מבשלות בו אוכל ולא חייבות ללכת לחדר אוכל בבסיס, ואף מקבלות הספקה של מצרכים מצה"ל. אתן יכולות לאכול בריא ולעשות כושר וגם לעשות ארוחות מושחתות ולראות טלוויזיה ביחד.

בקיצור, תצפיתנית זה תפקיד מדהים, משמעותי, מעניין וכיפי שאת תראי כל תצפיתנית לשעבר מדברת על התפקיד עם עיניים זוהרות!